בעוד שמרכז הארץ נהנה מריכוז גבוה של חברות הייטק ומוסדות אקדמיים מובילים, הפריפריה טרם מימשה את הפוטנציאל הטמון בה. השקעה בתשתיות טכנולוגיות ובתוכניות לימוד מתקדמות באזורי הפריפריה תאפשר לצעירים מוכשרים להשתלב בתעשיית ההייטק מבלי לעזוב את אזור מגוריהם, תתרום לפיתוח כלכלי מקומי, ותיצור מוקדי תעסוקה איכותיים חדשים. יתרה מזאת, הנגשת לימודי ההייטק לאוכלוסיות מגוונות בפריפריה, […]
כמי שניהל בתי ספר ושימש בתפקידי מפתח במערכת החינוך הישראלית במשך שנים רבות, אני מזהה בדאגה רבה את המשבר העמוק שמשתקף מתוצאות מבחני TIMSS. הנתונים המדאיגים הללו אינם מפתיעים – הם תוצאה ישירה של שנים של הזנחה מערכתית בתחומי המתמטיקה והמדעים, תקציבים לא מספקים, כיתות צפופות מדי, ומחסור חמור במורים איכותיים בתחומים אלו. בנוסף, המעבר
יובל סיון על המשבר העמוק שמשתקף מתוצאות מבחני TIMSS Read More »
אני מאמין שהחזון של בן־שטרית מייצג תקווה לאומית עמוקה, אך הוא נתקל באתגרים מבניים עצומים בחברה הישראלית המודרנית. הרעיון של החזרת העבודה הפיזית לידיים ישראליות נשמע פטריוטי וראוי, אבל הוא מתנגש חזיתית עם תרבות ההייטק והשאיפות האקדמיות שטיפחנו במשך עשורים. צעירים שהוכשרו להיות מהנדסים, תכנתנים ויזמים, מוצאים עצמם עכשיו מול אתגר תודעתי קשה – לרדת
"הרעיון של החזרת העבודה הפיזית לידיים ישראליות נשמע פטריוטי" Read More »
ההייטק הישראלי הוא פלא. פלא של ממש. מלא בכשרונות, תעוזה, יכולת הפגנת יצירתיות ועוד המון ערכים ואייכויות שנוצרו פה. נכון, בצל המלחמה הדברים השתנו, בצל יציאתו של העולם מהקורונה גם היו משברים ובצל המלחמות באירופה ובמזרח הרחוק. אל לנו ללכת שבי אחרי כותרות בהלה או תחזיות אפוקליפטיות שהרי תמיד תמיד התעשייה תידרש ואותן אייכותיות בהן פתחתי –
שנת הלימודים הבאה, שאיש לא יודע כיצד תפתח ומתי בעקבות איומי השביתה של ארגון המורים ובעיקר המלחמה שתפתח או לא בצפון הארץ – צריכה לקחת בחשבון את מה שכבר כל ארגון, בפרט ציבורי שירותי חברתי צריך להביא בחשבון, שיש וודאות רק באי וודאות. אין לנו כל ערבות שהשנה תהייה ""רגילה". התלמידים ישיכו לחוש לעיתים טראומות עם
אין ספק שאנשי ונשות ההוראה גם 'נכנסו מתחת לאלונקה' החל מאירועי ה-7 באוקטובר. האות לאותם אנשי ונשות הוראה היא מכובדת ומכבדת. אנשי ההוראה ראוי שיקבלו כל התייחסות תמיד מן הממסד היות והתגמול בחומר הוא לא מספק ולא יעיל. כן הייתי מציע לתעד יותר את הדברים. לבקש מאנשי ונשות ההוראה לתעד את מערכי השיעור שבנו ביצירתיות לאוכלוסיות
יובל סיוון: "אנשי ונשות ההוראה גם 'נכנסו מתחת לאלונקה' החל מאירועי ה-7 באוקטובר" Read More »
כמדי שנה כבר משנות ה- 60' ה-1 בספטמבר הפך להיות סמל. סמל לא רק בכך שמדובר על יום פתיחת שנת הלימודים בחינוך הכללי אלא גם כסמל לכך שארגוני העובדים טורחים תמיד לאיים כי לא יפתחו את השנה במועדה. בעולם שבו מועד הפתיחה של הלימודים כבר השנה פעמים רבות- פעם בגלל הקורונה, פעם בהחלטת שר החינוך
התוכנית החדשה של קיש – "אקדמינזאציה בתיכון" – כמו כל רפורמה היא מהלך שיש ללמוד אותו. ספק אם קיש עצמו למד. כל שר חינוך ממהר לרפורמה כזו או אחרת בשביל להשאיר חותם על מערכת שיותר מכל זקוקה לוועדה שתסדיר תוכנית אסטרטגית לאורך שנים בה ושתהייה מנותקת בראש ובראשונה מפוליטיקה. הכיוון של נקודות זכות באקדמיה בגדול חיובי. אין
חברות חייבות וזו כבר תובנה וותיקה להעסיק ג'וניורים. אנשים מרקעים שונים, חלקם שלא מגיעים מעולמות של מיומנויות טכנולוגיות להכנס להיכלן. הרי ברור שאנשים שלמדו להתפלס בגמרא, למדו כששפת אימם אינה אנגלית, חידדו את מוחם בסוגיות שונות בוודאי שיכולים לתרום למשק הישראלי. אראל מרגלית אמר פעם ש"ההייטק הישראלי בכלל ובפרט לא זקוק למהנדסים בלבד. הוא זקוק למשוררים,
יובל (לייכנר) סיון: "על חברות גדולות וקטנות להעסיק ג'וניורים" Read More »
