המחסור של למעלה מ-4,254 מורים ו-1,000 מחנכים היא יותר ממספרים, זה סימן על מערכת שמזניחה את העיקר: מי ילמד את ילדינו? הנתונים מציגים מצוקה ארוכת שנים שהצטברה והפכה מפלצת, ולא די שהשכר עלה, אלא מעמד המורה לא השתנה באמת. ביפן, פינלנד ואחרות, לא מספיק "להתאמץ" להגביר את השכר — צריך לשנות את הערך החברתי שמצמידים למעמד. כשבתי־הספר מתחילים את השנה במינוס שני מורים, זה שקול למחיקת שיעור שלם, לפגיעה ישירה בלימודים ובמסגרת של התלמידים. הבעיה חריפה במיוחד במקצועות מדעיים, בשפות ובמחנכים ביסודי — וכשמחנכת ביסודי לא נמצאת, שלוש כיתות נותרות ללא מי שיכרוך אותן, מה שאומר למידה שאינה מתפקדת ממש.
